לנדצ מנטש שפט

ארץ, אדם, עסק.
ישראלי מלמד עברית בפרברי פריז, ולומד להכיר את אלו הטוענים להיות שורשיו, כחוזר אל חיק, אך לא של אם, אלא של דוד רחוק. מבלה את לילות חמישי בבית משפחת תלמידיו ומנהל איתם שיחות אל תוך הלילה. מקבל סיפוק מסוים, רב, מהצגת מדינת ישראל למול השקפותיהם האנכרוניסטיות והממותקות. נהנה להיות למולם אמיתי. דוקא מולם. ישן בחדר של אחד הילדים ולראשונה מעיין בתנ"ך מתוך עניין ולא כי יש לעבור את הבגרות, ונהנה. בבוקר לוקח רכבת ונוסע לעיר, רחוב מלשברס אל "היהודים הצעירים" לה ז'ון ז'וויף*, כדי לקבל משכורת חודשית. "שלום, יש לי פגישה עם פאני בקומה שש." אומר בצרפתית מגומגמת לפקידה המאשרת לי לפנות אל מערך לחצנים זעיר ומגלה לי קוד שיוביל אותי אל קול גברי השואל לפשר ענייניי, ושוב חוזר "פאני, גיא."

"L’agence Juive-הסוכנות היהודית*
דלת זכוכית נפתחת בצליל נקישה עדין, המעלית עוצרת בקומה שש. זכוכית כפולה וממוגנת בפני טילים לפחות ומגלה קלגס עברי בכתפיים רחבות וראש קטן. "שלום", הוא פונה אלי בעברית בלי לחשוב פעמיים שלמעשה אנו בארץ זרה ומן הראוי שיקבלני בשפת המקום, אלא אם כן לא פוקדים אותו ממילא אלא שכמותי. "שלום." אני עונה זעירות ומגיש לו דרכון תחת צוהר שנפתח חורק ונסגר חונק כשהמבט המשגיח לא נעדר מעיניו אף לרגע, גם כשהלה מושך אליו את הדרכון ומביט בו מספר פעמים, כמנסה להבחין בתרמית הגדולה שמצא בהבדל בין התמונה למקור שלפניו. "אתה ישראלי?" "כן." אני עונה בחיוך קל. מאיפה? ירושלים. מה אתה עושה פה? כבר אמרתי למטה. לא אמרת לי. באתי לקבל משכורת מפאני. פאני? כן, פאני. שתיקה ומבט חודר. מה עשית בצבא? שריון. וואללה? גם אני! איזה חטיבה? 188. למה?, וואללה?! איזה גדוד? 74. שמע אני די ממהר, ויש לי פגישה אז, אפשר? ופוזל לעבר הדלת המשוריינת. הוא נעלב ושואל תוך השפלת מבטו, "יש'ך נשק, או משהו חד?" לא. רגע, עט. "תראה, …בסדר.". נכנס לשטח ביניים ועובר בגלאי מתכות. עוד כמה נקישות כבדות של השתחררות מעצורים שונים ודלתות והדרך אל פאני חופשיה. תודה. "איך אתה רוצה לקבל את הכסף, אם לא כל הסטודנטים שילמו?" פאני תמיד פוצחת בעברית ומסיימת את המשפט בשפתה. כמו גרסת אנימציה יפנית לנמלה. פאני לא רוצה לדבר עברית. היא רוצה שאני אשכנע את התלמידים, בקסמי הפלא הישראליים שלי, להביא לה מלא כסף. יושבת כפופה ומקריחה למול מחשב והרבה ניירת. מה שלומך, ואיך הולך, ואז מה אתה עושה פה, מה רוצה? אה, כסף ותחקיר ממושך ומיותר לפני הגשת צ'ק מוכן מראש שהיא שולפת מהמגרה. 80 יורו לחודש, שכרי. מזה עוד יקחו לי בשביל המיסים. ממורמר, אני יוצא מהבניין אל המטרו. יהודים מסריחים. רק כסף מחפשים פה ואחר כך הם שואלים למה כולם שונאים אותנו? שבע עשרה דלתות פלדה ושומרים גסי רוח, מפחדים מהכל ומכולם והכל במימון המיסים של אבא ואמא שלי. בכל פינה בה יושב איזה יהודי מסכן מציבים לו שמירה אימתנית, מחסומים ובריקדות. מנציחים את ההתבדלות הארכאית והמעצבנת, רק שהיום ה"בטחון" החליף את הדת. וצה"ל זה בטח האלוהים שלהם. נבלע בקרון עמוס ערב רב מתגלה מזוקן ושפוף בפנים של תייר הלום, נרייה. בחור מהשכונה, כולו חרדי ואשתו המשודכת אליו לצידו. בחיבוקים ונשיקות אנחנו מספיקים להחליף טלפונים. במוצאי שבת הזוג מגיע אל ביתם של שני אחים ישראלים ברובע ה-15. השיחה מתגלגלת ברוח טובה, על העבר והעתיד, ועל דרכו המיוחדת של נרייה לאמת שמצא בחזרתו השנייה בתשובה. לפני שהוא עוזב, הוא מבקש שנשים מזוזה. אחי הבכור מעוות פניו בסחב שלא משתמע לשתי פנים. אני אומר לו תביא, אבל בלי נדר. למחרת הוא מופיע בריצה עם מזוזה מעץ מגולף ועיטורי זהב. הוא אומר שהיא כבר מבורכת וכשרה וכל שנשאר הוא להסיר שתי מדבקות זעירות ולהצמיד למשקוף. בשל מיני טיעונים בדבר פאגאניות זועקת וחברה מערפלת חושים ומנוונת, בנוסף לשותפה מדת אחרת, המוצר מושם בארון. כעבור מספר חודשים מגיע לביקור אחיהם הקטן, בן 10, וכשהוא מוצא את המזוזה הוא מדמה לחרב-אור, ולפני שנתפש הוא מספיק לפתוח את הפקק שבראשה ולגלות שהיא ריקה מתכן. נרייה מת. ד' בתשרי התשס"ג, מדום לב בשנתו. הוא התאבד בזריקה המאטה את קצב דפיקות הלב. ידע שרכש לו בלימודי הרפואה באיזו ארץ במזרח אירופה. יום כיפור, 16 בספטמבר, דייב נסע לארה"ב לכמה ימים. רק רציתי לסיים משפט כבר לא משנה איזה, דיברתי על נרייה. איזה סיפור יש לי. סקופ. אמרתי מהר והשארתי לו את זה כמו לשים למישהו פתק בוער בכיס של החולצה. לא הצלחתי לחשוב על כלום בבית ונרדמתי על הספה. עד שאבין שלהביט בצרפתייה בטירוף, איך אומרים אצלנו, follement française, זה רק עושה לי רע, להקלע בין קש שערותיה הצהוב להגזים. קן מזהב לציפור שאינני, עד ש. גופי לא יפסיק להתרוקן. אני כל כך חילוני.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s