לאום היום

קיימות שתי אסכולות באשר לשורשי תופעת הלאומיות וכל אחת מהן מתארכת את הופעת התופעה לתקופות שונות. האסכולה המודרניסטית טוענת שהלאומיות היא אידאולוגיה מודרנית שהתפתחה החל מסוף המאה ה-18 והגיעה לידי גיבוש במהלך המאות ה-19 וה-20. לעומתה, חוקרים אחרים טוענים שניתן למצוא שורשים לתופעת הלאומיות בתרבויות אתניות קדומות. על פי חוקרים אלה, זהויות לאומיות מהעת העתיקה ומימי הביניים שבו והתגבשו ועוצבו מחדש עם ההתעוררות הלאומית המודרנית. על פי תפיסה זו, העם היהודי, למשל, הוא דוגמה מובהקת לקיומה של לאומיות ששורשיה אלפי שנים לאחור, לאומיות שנעקרה מהופעה הטבעית שלה כמדינה ריבונית, וחזרה ונבטה משורשי המסורת הלאומית והדת היהודית ששמרה את גחליה בהיעדר ריבונות, והתגלגלה לתנועה לאומית המודרנית – הציונות, שהבשילה לכלל מדינת לאום במאה ה-20. ויקיפדיה.

ואז מה קרה? זהו? לא מספרים מה קורה לה במאה ה21 ואיך קוראים לזה? הציונות היא תנועה לאומנית שנוצרה בגרמנית על ידי הרצעל, שביידיש זה "לב קטן". ממש באותו זמן, ובאותן שכונות בורגניות ובאותן קומות באותם בניינים נוצרו תנועות לאומיות אחרות. הם השתמשו באותם מינוחים גזעניים, אירופו צנטריים, אוריינטליסטים ושונאי זרים. גם פה בארץ, השימוש במונח "גזע" היה שגור בפי כל, ואת העלייה הערבית יהודית כינו "זוהי עליית גזע שלא ידענו כמותו בארץ" (אצל סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל", ע"מ 61).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s