בחיים לא יהיה לה כזה מבט

בחיים לא יהיה לה כזה מבט. כלומר כזה, כזו תסרוקת. לצד משוכה חזק. רק עדי בית אש רק בסינמטק ירושלים רק קים נובק, לא, איך קוראים לה זאתי מה… צהובה עיניים שקעורות, צהובות,שתיים בשמש צומחות על הקיר תחת החלון. ליד הדלת. זה לא משהו הבניין הזה, אבל אני יכול לסבול אותו. אמר מישהו והלך. רק שהאחר שלו הוא לא ממש, זה שלי. יש הרבה, אחרים, כנראה. אולי כולנו, מישהו אמר וירד חזרה לביוב. אבל אני יכול להרגיש דברים. אמרתי אני והייתי לבדי בחדר קטן. אני לא ארצח בגלל סיגריה. אמרתי בלחש עז לאסייתי שלימיני, בלי לשאול בלי כלום הדליק את הפיליפ מוריס הזה. אני אסמוך על הרוח שתעשה צדק עימדי. זין. היא מעיפה הכל עלי בדיוק עם סיום המשפט. צריך לחיות עם האנשים. עם העולם כולו בשלוות עונג. זה מה שהיא אומרת. אין דבר כזה בכלל. —————————————————
.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s